מגזין כותבים קוראים – לקט כתבות

לקריאה לחץ כאן

מגזין כותבים קוראים לחודש ספטמבר הוא לקט כתבות נבחרות, אשר התפרסמו במגזין מרגע יציאתו לאור.

מגזין חגים יארח סופרים/ות המעוניינים לעבור תהליך מכונן של ראיון וכתיבת כתבה על ספרם, כולל ניסוח הודעה לעיתונות והפצתה באמצעי התקשורת. שרות חדש שאפוס מציעה.

דבר העורכת בגיליון זה החזיר אותי אל תחילת המסע שלי. הספר הראשון שהוצאתי לבד היה מקלות של אטריות. זו הייתה הרפתקה יוצאת דופן.

מה שגרם לי לצאת לדרך היו כל מכתבי הדחיה שקיבלתי מכל ההוצאות האפשריות ששלחתי אליהן את כתב היד. חלקן לא החזירו לי את כתב היד שהקפדתי לשלוח מסודר וכרוך בכריכת ספירלה.

כשקיבלתי את המעטפות בדואר, עברו ימים עד שפתחתי אותן, כי היה לי כל כך קשה לקרוא את הנימוקים או אי הנימוקים לדחייה.

רובם כתבו, זה לא הסגנון שלנו, הסיפור לא מתפתח כפי שאנחנו חושבים שצריך, אנו עמוסים בהוצאות של ספרים אחרים ולכן לא נוכל להתפנות ועוד נימוקים מנימוקים שונים.

הספר מקלות של אטריות נכתב לאחר שהות ארוכה בסין ואהבתי אותו. השקעתי בו המון לילות של כתיבה ומחשבה. היום אני יודעת שהוא לא היה אפוי מספיק כששלחתי אותו. אבל אז לא ידעתי זאת.

לא נפגעתי ממכתבי הדחיה, היה לי קשה איתם כי הם ריפו את ידי בתחילה, אבל ממכתב למכתב ידעתי שאני אוציא את הספר לבד. זה רק היה עניין של זמן והבשלה. יום אחד קיבלתי בחזרה מכתב מהוצאה אחת די גדולה, שאמנם הייתה בו דחיה מנומסת, אבל כשפתחתי את המעטפה נשר מכתב היד הכרוך פתק שכתב הלקטור כחוות דעת זהו ספר נחמד, מתאים לילדים בכיתות הנמוכות, ניתן לפתח את העלילה קצת יותר ולפתל אותה.

כשהפתק נשר מכתב היד הכרוך, הרמתי אותו בחשש וכשקראתי את הכתוב זה ריגש אותי. ידעתי שאני הולכת להוציא את הספר הזה – לא משנה מה.

מאז קרו המון דברים. הספר יצא לאור והיה חביב הקהל, ילדים קראו אותו וחוו את המסע של שחר וג'או יאנג בסין, הוזמנתי למפגשים עם הילדים ומכרתי לוועדי עובדים.

הצעד הנוסף שעשיתי בנושא ההוצאה, היה לפתוח אותה לאנשים שרוצים לכתוב אבל לא ממש יודעים איך להתחיל ואיך להמשיך. פנו אלי אנשים שסייעתי להם אפילו לכתוב הספדים, או מכתבים לזכר אדם אהוב שהם רצו להכניס לספר זיכרון וזו היתה חוויה מכוננת של ממש.

לימים ובמעבר המהיר לדיגיטל, החלטתי שאני ממירה את כל הספרים שלי לפורמט דיגיטלי, מהלך שהציב אותי במקום אחר, מאתגר ועכשווי. מהלך נוסף היה לייצר מפגשי סופר ייעודיים בנושא הספרים וכעת יש לי שלושה מפגשי סופר בנושאי חברות, העצמה ויזמות.

אז למה חשוב לי לכתוב על הדרך שעברתי? משום שאני נתקלת בהרבה סימני שאלה בקרב אנשים שזהו להם ספרם הראשון וכאלה שעדיין נמצאים בתחילת הדרך.

יש לי מסר אחד עבורכם, תעשו הכל מכוונה טהורה והכי טוב שאתם יכולים. אל תסתמכו על מכירות בשלושה או ארבעה אפסים או התעשרות בין לילה. דברים קורים לאט. ממש לאט. תעטפו  את עצמכם באנשים טובים, מקצועיים ותמשיכו לכתוב.

כתיבת תגובה